משתתפות:
רינה בנעט | אלינורה שוורץ | מירי שטראוס | איילת מן פרלסון | נעמי מוראיתערוכת הסיום של התוכנית סטודיו בוגרים בקוביה היא תוצר התהליכים האישיים של כל אחת מהאמניות המשתתפות. קבוצה של חמש נשים שעבודתן הרעיונית נעה בטריטוריית מקומן ומעמדן כנשים, כהדים נראים למחשבות ורעיונות מוצנעים. העבודות חומריות ברובן, לעיתים בשפה מרומזת מאוד ולעיתים בשפה ברורה. למרות שעניינו של הסטודיו התפתחותן הייחודית כאמניות, נוצרו במהלך השנה נקודות ממשק מעניינות שהתבהרו לקראת סיום השנה.
אמנים/ אספנים: רומי ניקול שניידר, מיכאל בן אבו, צבי טולקובסקי, ז'אק פימה
כולנו אוספים – אבל רק מעטים הופכים את האספנות לדרך חיים, למסע בעקבות תשוקה שלא נגמרת. האספנות נתפסת כשיגעון לדבר: כל אספן מקיים עם האוסף יחסים מורכבים של יצירה וטיפוח.
התערוכה נותנת במה לאוספים שבעצם אגירתם ושימורם הקפדני יש ממעשה האמנות. הגלריה מתמלאת כולה באוספים, המוצגים בדרכים מגוונות, והופכת לארכיון של תרבות מקומית: מקבץ של מיני-תערוכות, עמוסות בחפצים.
בפתח שנת 2017, מזמינה הגלריה קהל ותלמידים להצצה בעבודות ותהליכי יצירה של האמניות והאמנים הפועלים בקוביה.
בתערוכה "קרב יום" יוצגו עבודותיהם של שבעה אמנים המשתמשים בקרמיקה כמצע, כדימוי וכחומר עבודה יום-יומי. הטבעת הסימן מופיעה כחומר נפיץ בפעולות של צילוק, קעקוע, מחיקה, ניתוץ, יצירת שכבות, אכילה, מיפוי וכתיבה. הדחף הרגשי ההכרחי הוא המניע את הפעולה.
משתתפים: אורלי אליאונורה אדלביץ', שחף בן-יצחק גבעון, משה גרשוני, יעל עצמוני, אלי פטל, הדרה רבינוביץ, חיה רוקין
הקרמיקה היא כעור, כגוף, ופעמים היא כלי הנקשר לטקסט ולמילה. האקספרסיביות המאפיינת את היצירות השונות היא חלק בלתי נפרד מהניסיון למפות ולייצג את הבלתי ניתן למיפוי ולייצוג: קמעות, מיסטיקה, תפילה, יצר הרע ועוד. אלו באים לידי ביטוי ביחס אל החפץ ובמאבק בין העידון של האומנות (Craft) ובין פריצת הגבולות; עולה רצון עז לשים דברים על השולחן, לנפץ טאבואים, לדבר בדחיפות על צרכים של הגוף והחומר.
בתערוכה תוצג יצירתו של משה גרשוני, "הנני", מתוך הסדרה קרמיקה יהודית, מהשנים 1987-1988.
צלחת חג ביתית, רישום זר, כתם שחור עז ועבה, צבע שלא ניתן להסיר, חץ מופנה מעלה אל עבר המילה – הנני.
אלי פטל
תערוכת ציורי שמן של שולמית ניר, כוללת כשלושים ציורי שמן שצוירו בשני העשורים האחרונים. הציורים רובם נופים ירושלמים, רחובות, בתים ומרחבים פתוחים בתוכם גם פנורמה גדולה של נוף ירושלים מהר הצופים, ציורי נוף מאיזור הגליל בו מתגוררת הציירת בשנים האחרונות וכן ציורים ותיקים יותר מחופי סיני.
ציוריה של שולמית עוסקים בהשפעת האור על הנוף והיא מתחקה אחר מהלכה של השמש במשך היום והשנה.
מדברי האוצרת:
שולמית תמיד אומרת לתלמידים שלה: "פקחו עיניים וראו מה שהשמש עושה לעולם". כשמתבוננים בציורים של שולמית, נראה שעל העולם זורחות יותר שמשות מהשמש האחת של כדור הארץ. השמש הזו עולה מהר הצופים, מציפה בצהוב את הפנורמה הנשקפת מהאוניברסיטה המורמונית, מחממת את הבתים ברחוב עזה, אלפסי והרב ברלין שבהם התגוררה שולמית כשגרה בירושלים. היא עומדת באמצע השמים כששולמית פותחת שמשיה בשדות הגליל ומציירת את היבולים המשתנים שנה אחר שנה. כשהיא יורדת מערבה וצובעת בכתום וורוד את קו החוף של ראש הנקרה, שולמית מקפלת את כן הציור שלה. בדרך הביתה כשקרניים אחרונות מאירות לה את הדרך לבית העמק, היא נזכרת בימים שבהם ציירה בחופי הזהב של סיני.
מוזמנות ומוזמנים לצאת איתי למסע בעקבות האור עם הציורים של שולמית ניר בקוביה.
הקוביה שמחה להציג את תערוכת הסיום של המסלול ללימודי עיצוב קרמי!
התערוכה מסכמת שנה מלאת יצירה ועשייה אמנותית.
שנה ב':
ולרי אטלן | שנטל אייקנבאום | אירית בן שלמה | מיכל ארזי | יעל חלמיש |
שרון כהן | ג'ני מלמד | הלה סרי | מרים פריינד | רוני קולר | רינת רודיס
שנה א':
מיכל גולדפילד | ליאור בוצר | לבונה הכהן | נעמי מולודיק | יעל עוגן |
מיכל צברי | נעמה רוזנפלד | רחל שטרסמן | יפעת (יפי) שטיינברגר
בין האמנים: עפרה אוחנה, שרונה אליאסף, אריק אליהו בוקובזה, אסף בן צבי, שרה בנינגה, ספיר גל, רקפת וינר-עומר, צבי טולקובסקי, נעמי טנהאוזר, מאיה ישראל, טליה ישראלי, יצחק ליבנה, אלעד לרום, גליה פסטרנק, יונתן רון
למעלה מ-150 ציירות וציירים הפועלים בישראל – אמנים ותיקים ומוכרים לצד אמנים בראשית דרכם, בתצוגה גדושה השואפת לשקף תמונת מצב עכשווית של הציור בישראל. קירות הגלריה מרוצפים בציורים מהרצפה עד לתקרה במנעד רחב של נושאים, גדלים ושפות ויזואליות, בהשראת עקרונות הבחירה והתליה של הסלון הפריסאי מהמאה ה-19.
משתתפים: עינת אמיר, אורי ארן, שי ברייר, גיא זגורסקי, שרון יערי, דנה לין, ענבר פרים, רונית צתרי
מעליית הגג אל הרחוב, אל אורות העיר, אל הכביש המהיר, אל הטבע.
התערוכה אַ כְ זָ ב מבקשת לקשור בין עבודות של שמונה אמניות ואמנים בחלל הגלריה, כוריאוגרפיה של דימויים, אובייקטים, מחוות גוף וקולות. בבסיס העבודות קיים מתח, פער בין מציאות קונקרטית לבין מרחב אסוציאטיבי ופואטי.
*באירוע הפתיחה תתקיים הופעת יחיד אלקטרונית של דניאל סלבוסקי.
שרון יערי, איריס החרמון 1969, 2016
משתתפים: תמר בנין, מאיה גיגי, חן יעקבסברג, יואב דיקשטיין, אמה טרכטנברג, אסף שקולניק, נוגה לוי, ענבל מריומה, לבי ברק, לילי אור, גילי אושרי.
תערוכה של בוגרי קורס 'השפה הצילומית', המציגים לראשונה בגלריית הקוביה.
העבודות שבתערוכה הן תוצאה של תהליך מתמשך. תהליך של חיפוש, צילום איסוף ומיון עד ליצירת סדרות. הצילומים מגלים עולמות וחושפים חוויות אישיות.
כולם תוצאה של אהבה ותשוקה, של התבוננות בטבע ובעיר, ביומיומי ובמקרי, באדם. העבודות של בוגרי 'השפה הצילומית' הן תוצאה של כל אותם הדברים שבאים מבפנים.
תמר בנין
תלמידי הקורסים בקוביה יציגו עבודות מהשנה האחרונה: ציור, רישום, קולאז', פיסול ועיצוב קרמי.
הקוביה שמחה להציג את תערוכת הסיום של המסלול ללימודי עיצוב קרמי.
מציגים:
חנה בנגיאב, מרים (מוניקה) נייט ברקוביץ', איילת השחר גולדמן, לבונה הכהן, אסנת וינפלד, אלינור לסרי, דבורה סיגל, רובין סטמלר, נעמי קרן, יפעת (יפי) שטיינברגר, ליאור בוצר.
ותלמידי שנה א:
סופיה בטנר, דפנה גבירץ, ויקי דניאל, פרומעט הורביץ, מיכל הירשפלד, אלי ניאגו, רוני עציון, איה פוסקלינסקי, חן צידון, לאה צרפתי, הילה רוזנסקי.
הקוביה שמחה להציג את תערוכת הסיום של המסלול ללימודי אמנות.
משתתפים: מרים אדלר / אילנה אריאל / אורית בר הלוי / נעם מיכל הופמן / חנה הורוביץ / דבורה זיפקין / שני כץ / מרים פריינד / אנקה קוסטר / פנינה שלוי.
התערוכה פתוחה בתאריכים:
13.9-12.9
יום ד'-ה' בשעות 9:00-17:00
במרחב בין אימה לפסטורליה, בעמק בו גדל העץ שממנו עשו את הצלב, ברחוב המחבר בין הגינה הציבורית החדשה למנזר מהמאה ה-6, הידוע כ"מנזר שותא רוסתוולי", המשורר הגרוזיני הלאומי ששיפץ את ציורי המנזר וגם כתב עליהם פסוקי שירה- יוצרות האמניות מעין בוני וילנה רוטנברג תערוכה משותפת.
במשך חודש שהו האמניות בחלל 'הקוביה' במסגרת שהות פרויקט "חדר זוגי". בתהליך העבודה, בוני מספרת לילנה סיפורים מהעמק ומן ההר, תוך שהיא מארגנת את האירועים כרצונה על ציר הזמן והמרחב. רוטנברג נוטעת את הסצנות כדימויים חזותיים בציוריה. פעם אלה הציורים שחורגים אל הפנטזיה ופעם אלה הסיפורים שמסיטים את היומיום ממסלולו.
דרך מבט על ההווה בצבעי הפלטה של ימי הביניים מנסות האמניות לאתר את פוטנציאל הפיכתו לאיקוני וליצור שפה של אזוטריה דתית אקלקטית עכשווית. בהשראת ציורי Ex-Voto המהווים צורה עממית להודות או לבקש ניסים מהמדונה כשה"דקאמרון" של ג'ובני בוקצ'יו מהדהד באור אחר הצהריים הרך ועשן המנגל, עולה שאלת התקיימותם של חיים של נועם לצד ה"מגפה". התערוכה מפנה את המבט אל היומיומי כמגלם גם מאבק, אך גם אפשרות זעירה לחוויה ניסית.
רינה ניקובה נולדה ברוסיה ב-1898 ועלתה לישראל בשנות השלושים. ניקובה הקימה את להקת המחול התימנית, עסקה בכוריאוגרפיה אתנית תנ"כית ובדקה את הקשר שבין מחול לארץ ולאדמה. במלאת 120 שנה להולדתה, הצלם וחוקר הצילום גיא רז משתף פעולה עם צוות הקוביה כדי לאצור תערוכה במבנה ההיסטורי של בית המחול של הרקדנית שהוקם בעמק המצלבה בשנות השישים- כיום משכנה של הקוביה.
אמנים: צבי אורון, שמעון קורבמן, זולטן קלוגר, אנה ריבקין בריק, יעקב בן דוב, נתן אקסלרוד, דיויד בריינין, איזה הרשקוביץ, נועה רז-מלמד, ליאור גריידי
רינה ניקובה, פרימה בלרינה באופרה "אגם הברבורים", האופרה הארצישראלית, 1925-1928, צלם: צבי אורון, מקור: הארכיון הציוני, ירושלים
30 במאי 1972, יום שלישי.
אברהם אילת, חבר קיבוץ שמיר, מציב מצלמת 16 מ"מ בפינת חדר האוכל.
הוא מתמקם ומצלם כל הערב, לחיצה כל שתי שניות. ערב שגרתי, טקס קיבוצי מוכר. הדמויות ממלאות את חלל חדר האוכל בהדרגה, שולחן אחרי שולחן.
תנועה קדחתנית נרשמת. כולם מתקבצים סביב הטלוויזיה היחידה בקיבוץ, מצטופפים לגלות חדשות מסעירות מנמל התעופה בלוד – ידיעות ראשונות על פיגוע קטלני.
תצלומי בזק אחרונים. מקרין הסרטים של הקיבוץ ממקם את מסרטת הסלילים הגדולה במרכז האולם לקראת ההקרנה המסורתית של ליל שלישי. ההתקהלות סביב מסך הטלוויזיה מתפזרת. תכף יתחיל הסרט.
קדחת חפירות, תערוכת היחיד של האמן אברהם אילת בגלריית הקוביה, מאגדת עבודות מתקופות שונות, משנות ה-60 ועד היום: רישומים, צילומים, קולאז'ים ווידיאו. הצבתן יחד בחלל התערוכה חושפת ציר רעיוני ביקורתי, ומבט נוקב של האמן על טבע האדם וחולשותיו: כשהוא מובל וכנוע – ובאותה מידה ניזון מתאוות כוח וכיבוש. האדם מצטייר כמי שאחזה בו הקדחת, האובססיה. החפירה מצטיירת כפעולה קדחתנית של התגוננות, התחפרות. במלחמת החפירות העצמי הופך בלתי-מזוהה, וגם האויב אינו נראה.
מופע פתיחה: 20:30 – הימים הבטוחים // דניאל קיצ'לס
במאי האחרון הלך לעולמו יורם להמן – צלם ירושלמי ותיק, מורה מוערך וראש המחלקה לצילום במכללת הדסה.
47 צלמות וצלמים – תלמידים, קולגות וחברים – יציגו מעבודותיהם לצד עבודות של להמן עצמו, אשר נותנות הצצה לשלושה עשורים של יצירה.
משתתפים: יורם להמן, אוסקר אבוש, רלי אברהמי, אסנת אוסטרליץ, יעל אייזנר, אברהם אילת, דורון אלטרץ, דניאל אלסטר, אסנת בן דב, רע בן דוד, בצלאל בן חיים, נועה בן נון מלמד, אסף בן צבי, גלעד בר שלו, דיוי בראל, סופי ברזון מקאי, אמיר ברנד, שירה גוטגולד, ברצי גולדבלט, יערה גור אריה, אוהד גיגי, אריאל הכהן, דבי זימלמן, יובל יאירי, שני כץ, שמעון לב, אסתי להמן, דניאל לויט, אלה מאור, עמית מן, ינאי מנחם, אלי פוזנר, שרה פילר, שבתאי פינצ'בסקי, לילך פינקלברג, סשה פליט, הדס פליישמן, איל פריד, יואב פרידלנדר, נועם פריסמן, איריס פשדצקי, יגיל צבעוני, שרה קופלמן, ג'ואל קנטור, מיכל רביבו, ניב רוזנברג, ג'ני רפלסון, ניר שאנני, נטאלי שריקי
